אספני האבנים: השגה וניצול של אבן בקרב חברות פרהיסטוריות, מבט ממערת קסם, ישראל (420,000-200,000 שנים לפני היום)

בני אדם קדומים אספו אבנים לייצור כלים החל מהשלבים הקדומים ביותר של קיומו המין האנושי. בעוד שבעבר סברו כי בני אדם קדומים ניצלו באופן אופורטוניסטי את האבנים שהיו זמינות להם בסביבה המיידית של אתרי המחיה שלהם לרוב תוך שילוב איסוף האבן בפעילויות קיום אחרות (למשל ציד, לקט ואיסוף מים), מחקרים עכשוויים  מדגימים את הבררנות, ההיכרות וההבנה המעמיקה המאפיינות את בחירות האבנים של קבוצות קדומות אלה, עדות למערך השיקולים המורכב שעמד מאחורי בחירותיהם.

הרצאתי תתמקד באתר האשלו-יברודי מערת קסם (פליאולית תחתון, 420,000 עד 200,000 שנים לפני היום), ובמערך השיקולים שעמד מאחורי החלטותיהם באילו אבנים להשתמש לייצור כלים. העבודה מתבססת על תוצאות של ניתוח ויזואלי של 22,000 פריטים ארכאולוגיים; סקר איתור מקורות צור נרחב; וניתוח מדגם מקיף של שקפי צור פטרוגרפיים תחת מיקרוסקופ מקטב, באמצעותו מאמתים או מפריכים את ההתאמה בין הדגימות הגיאולוגיות והדגימות הארכאולוגיות.

התוצאות מראות כי על אף שמערת קסם מוקפת במחשופים טורוניים עשירים בצור, שאכן נוצלו תכופות על ידי תושבי המערה, צור הובא בכמויות משמעותיות גם ממקורות מרוחקים יותר, מגילאי קנומן (12-13~ קילומטרים צפונית לאתר) וקמפן (כ-15 קילומטרים דרומית לאתר), ובהיקף מצומצם יותר גם ממחשופי איאוקן (כ-30 ק"מ דרומית ומזרחית לאתר), ושימשו לייצור פריטים ספציפיים. אני אציע שתכונות מכאניות (גודל גרגר, מידת הומוגניות, נוכחות הפרעות), צורניות (גודל הבולבוס וצורתו), ואולי גם וויזואליות (כגון צבע ופאטינה) השפיעו על הבחירה בטיפוסי צור מסוימים.

לבסוף, אציע שמערך השיקולים שעמד מאחורי בחירת חומרי הגלם לייצור כלים בקרב תושבי מערת קסם מעיד על קיומן של יכולות קוגניטיביות גבוהות, הכוללות ידע מעמיק עם הסביבה הגיאולוגית של האתר ושל המשאבים הזמינים בה, והבנת מכלול התכונות המכאניות, צורניות ו-וויזואליות המאפיינות כל טיפוס צור וכל מקור גיאולוגי. כל אלה מעידים, לדעתי, שבני אדם אלה, שאכלסו את הלבאנט בסוף הפליאולית התחתון היו, למעשה, אספני אבנים מיומנים, ידעניים וחרוצים, בעלי ידע גאולוגי נרחב.


תאריך 11/03/2018 - 12/03/2018
הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד