מבט גיאולוגי על אסטרואידים, או איך לחקור אבני חלל ללא פטיש גיאולוגי

 

אסטרואידים אבנים גדולות המקיפות את השמש חושפים בפנינו שלל תופעות גיאולוגיות אבל בתנאים מיוחדים של מיקרו-כבידה. כתוצאה מכך, אסטרואידים יכולים להימתח ולהיקרע, לעבור התנגשויות ולהתפרק, לחוות אירועים סיסמיים ולעבור בלייה תחת אור השמש. האם האסטרואידים הם שאריות שלא הצטברו לכדי כוכבי הלכת, או שברים מכוכבי לכת שהתרסקו? כך או כך הם מספרים לנו על תהליכי יצירתה של מערכת השמש הקדומה, על לחץ וחום ותהליכי גיבוש של המינרלים הראשונים במערכת השמש. בעוד האסטרואידים מעסיקים את האנושות המוטרדת מהתרסקות של אסטרואיד ענק שיביא להכחדה גלובלית של החיים על הארץ, דווקא האסטרואיד הקטן שהתפוצץ מעל העיר צ'ליאבינסק ברוסיה בתחילת 2013 הדגים את הנזק הצפוי מפגיעתם של אסטרואידים בקוטר של עשרות מטרים בלבד. האם פגיעה של אסטרואיד צפויה בעתיד הקרוב? כיצד עלינו להיערך לאירוע כזה? והאם נוכל לנצל את האסטרואידים לטובתנו על-ידי כריית מחצבים? וכיצד בכלל חוקרים אבן במרחק של מיליוני ק״מ ללא פטיש גיאולוגי?

 

 


תאריך 24/12/2017 10:30 12:00
הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד