סוללת המצור של מצדה - הדרמה ושברה

מחקר גיאולוגי – גיאומורפולוגי שבוצע לאחרונה התמקד באפיון המדרונות הטבעיים של הורסט מצדה בהשוואה לסוללת המצור ולחומרי הגלם ששימשו את הרומאים לבניית הסוללה. המחקר כלל איפיון מפורט של המעטה הקולוביאלי - אלוביאלי של המדרונות שבקרבת הסוללה ואפשר מיפוי מדויק של המגע בין המדרונות הטבעיים ובין סוללת המצור שנבנתה בעיקר מחומרי חציבה שהובאו מתצורת מנוחה. המיפוי קבע כי סוללת המצור לא התפרקה לאחר נטישתה וחומרי הבניה לא התפזרו או נסחפו על פני המדרונות הטבעיים. מסקנת המחקר הייתה שהסוללה הנראית היום, ובכלל זה מימדיה ושיפועיה, כפי שניתנים למדידה היום, הם בקירוב אותה הסוללה שנעזבה ביום סיום המצור על מצדה.

מסקנות מחקר זה תומכות במחקר ארכיאולוגי שבוצע כבר בקיץ 1995 על ידי הארכיאולוגים בני ארובס וחיים גולדפוס, שביצעו חפירה מצומצמת בסוללת התקיפה שבנה הצבא הרומי על גבי שלוחת סלע טבעית, שבלטה מהר מצדה, לכוון צפון-מערב. תוצאות החפירות שיוצגו בקצרה בהרצאה, הביאו את החופרים למסקנה ברורה וחד משמעית כי מלאכת בניית הסוללה לא הושלמה מעולם, לפחות לא באופן שיאפשר את קיומו של שלב קרב הפריצה האחרון, כפי שעולה מתיאורו הדרמטי של יוספוס פלביוס בספרו הידוע "מלחמות היהודים נגד הרומאים". ההתעלמות ממסקנות אלו, וחמור מכך, הניסיונות לסתור מסקנות אלו, הבהירו לחופרים שהדרך לפרוץ את המעגל הסגור של  המחקר הארכיאולוגי תהיה באמצעות מחקר גיאולוגי – גיאומורפולוגי שעל תוצאותיו ניתן לקיים דיון מזוית דיסיפלינרית נוספת.

שילוב המסקנות של המחקרים הגיאולוגים-גיאומורפולוגיים והארכיאולוגיים קובעים כי מבנה הסוללה המקורי, שמימדיו צרים והוא בעל שיפוע תלול במיוחד, וששיא גובהו נמוך בכ-13 מ' מבסיס חומת מצדה, לא שימש מעולם כפלטפורמה, למפגש אלים בין הצבא הרומי לבין המתבצרים, שישבו על במת ההר, במצדה.

מהן המשמעויות של מסקנות אלו ?? בזאת נדון במהלך הסמינר.

תאריך 7/05/2017 10:30 12:00
הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד